הרבה טעמים נאמרו במנהגן של ישראל להוליך הס"ת ברחובה של עיר ביום שמחת חינוכו, ובפשוטו הוא כדרך שכתוב (שמואל ב',ו') ודוד וכל בית ישראל מעלים את ארון ה' בתרועה ובקול שופר", ומהמפורסמים שבהם מאחז"ל (שבת פ"ו) לא מראש בסתר דיברתי שהתורה ניתנה בפרסום, ואמרו במו"ק (ט"ז)ההוא ביומא דכלא, וכתח ה' מסיני בא לחזר על אוה"ע לשואלם אם הם חפצים לקבל את התורה, ועתה שהוא כדמיון 'קיבלה מהר סיני' עושים כהמעמד ההוא הן בפאהסיא והן ברחובה של עיר, אשר הוא מקום גם של נכרים, להיכר כי לא להם השמחה שהרי אינם חפצים לקבל תורה – כי אם לנו ובשמחתנו לא יתערב זר. כן היה טורח ללכת במדבר כדי לקבל תורה מהר סיני, ועל זאת יוצאים מן הבית וההליכה לבית ה' הוא הוראה על הרצון לקבל תורה בלימוד בספר התורה הזה.
ויעויין בשו"ת לב חיים(ח"ב סימן כ"א) שבשנת תר"י היו רעשים גדולים ורעידות אדמה ונגלה לחכם אחד שע"י לקיחת ס"ת בחיקו ברחובה של עיר וכל העם מחבקים ומנשקים את ספר התורה יבוטל כל הגזירות הקשות וכו' ומוהר"ח פלאג'י ז"ל דן בדבר והעלה שאין להוציא את סה"ת שלא כדין, ממוצא דבר(כמו שהעיר בס' הנחמדים מפז) יש לשמוע דכאשר מוציאים אותו כדין וכמנהג לרחובה של עיר אל עבר משכנו כבוד ביהכנ"ס והכל מנשקים וששים לקראתו הוא דבר נשגב.
עי' בס' ויצבור יוסף(ענייני ספר תורה,והובא בכמה ספרים) שכתבת,"נוהגין להוליך הס"ת בנרות דולקות ואבוקות גדולות ודגלים וכלי זמר וריקודים וכו' ובכל המבואות והרחובות שדרכם מוליכים את הס"ת,מדליקים היהודים הדרים שם נרות בחלונות בתיהם, וכן נוהגין בדרך כבוד והדרת קודש בירושלים עיה"ק ת"ו והכל כדי לעשות יקר וגדולה כבוד ותפארת לה' ויש רמז לדבר , "כי נר מצוה ותורה אור", ע"כ.
כקבלת התורה
ובס' נוהג כצאן יוסף(דף ל"ג מערכה ק' אות ב') "מנהג ק"ק פ"פ הוא דבלילה שלפני נתינתה של הס"ת לביהכנ", מתאספים עשרה לומדים לביתו של בעה"ב שהס"ת שייך לו, ולומדים כל הלילה באותו חדר שהס"ת בתוכו, ועם הנץ החמה שולח בעה"ב לפרנסים ולשאר הקצינים אוהביו וקרוביו ומכבד אותם שישאו כל אחד קולנס של עץ אחד המתוקן לכך, וקובעין פרוכת בראש הקלונסאות והאב"ד לאורך איזה בתים קורא השמש לאיש אחר וכו' והחזנים הולכים ומנגנים שירות ותשבחות כל הזמן שנושאים הס"ת וכו'.
ונראה טעם לשבח מה שעוסקים כל הלילה בלימוד באותו החדר של הס"ת, ע"ד הנוהג בליל שבועות, ויען הכותב ספר תורה כאילו קבלה מהר סיני, נוהגין בו כיום מתן תורה, וכן החופה רמז לחופה שעשה הקב"ה לעמו ישראל בהתייצבם בתחתית ההר וכפה עליהם הר כגיגית כדמיון חופה(וכמו שכתב הרמב"ן(הוא בערוך השולחן אה"ע) דוהו פירוש הברכה 'מקדש עמו ישראל ע"י חופה' דאזיל על זמן מת"ת,ותשב"ץ(תס"ז) כ' שכל שכל המנהגים שנוהגים בחתן וכלה למדים אנו ממתן תורה, ואף על פי זאת כתב מטה משה שזהו המקור לחופה מע"ו החתן והכלה